בן 23 במותו, ל’ בשבט א’ דר”ח אדר תשע”ג, 10.02.2013
לְלִיאוֹר חַי שֶׁלָּנוּ, הַשְׁאָרַת חָלָל שֶׁאַף אֶחָד לֹא יְמַלֵּא, אָדָם כָּמוֹךָ יֵשׁ רַק אֶחָד. זִכְרְךָ גָּדוֹל וְחָזָק יִהְיֶה לְעוֹלָמִים.
ליאור חי יקירנו,
בננו האהוב מכל,
הלב לא נותן להפנים ולעכל שנלקחת מאיתנו, בעודך כה צעיר, ממש בתחילת דרכך, עוד לא בן 23..
חסרונך מורגש מדי יום, מדי שעה.
נהוג לומר כי “הקב”ה לוקח רק את הטובים והטהורים”, ברור כי הקב”ה רצה אותך קרוב אליו, אך מנגד לנו, הכאב קשה מנשוא.
בעת שכותבים על מצבה את הפסוק “זכרך לא ימוש מליבנו לעד” נשאלת השאלה למה הכוונה? האם הזכרון הוא רק בלב?
עבורנו, לכל הפחות, לא כך הדבר.
מעבר להיותך בליבנו תמיד, שמנו לנגד עינינו מטרה תמידית – לעשות כל שביכולתנו על מנת להנציח את שמך ולאסוף זכויות לעילוי נשמתך.
חלפו כמעט כ-8 שנים מאז לכתך, ובנשמתנו אנו יודעים שטוב לך במרומים עם בורא עולם. יחד עם זאת, ליבנו ומוחנו אינו מפסיק לחשוב כיצד אנחנו יכולים לתת לך עוד גם בהיעדרך.
מיד לאחר מותך, עשינו את כל המאמצים על מנת להכניס לבית הכנסת ספר תורה גדול ומהודר על שמך. אך, לאחר כל ההכנות וסיום האירוע המכובד, שוב חשנו בליבנו ריקנות ותהינו כיצד אנו יכולים לעשות עבורך עוד. תחושה שמלווה אותנו מדי יום ביומו, תחושה לפיה כל דבר שנוכל לעשות עבורך – נעשה. במהלך השנים, זכינו להקדיש תרומות שונות לעילוי נשמתך, כמו – תרומות לבית הכנסת וביניהם – 3 שלטי הקדשה, מערכת גילוי אש, הקמת אזור נטילת כוהנים ורכישת פרוכת. בנוסף, חלוקת 35 עלוני שבת ‘משכן שילה’ מדי שבוע, ספרי תהילים וסידורים וכן, הוצאת ספר חומש תיקון סופרים ועוד ועוד. ועם כל זה, עדיין חשים בחלל הגדול.
הלב לא מפסיק לכאוב, והמחשבות עליך לא פוסקות. היית ילד קסום, חכם, מבריק, רגיש, מצליח, אוהב את הבריות, אהוב על כל סובביך, מצחיק, עם לב זהב ומתחשב בבריות. אוצר שלנו. אין מי שלא אהב אותך.
אנו מתנחמים בכך שזכינו לרכוש שתי חלקות לידך, על מנת שלא תישאר לבד גם במותך.
לא נותר מי שימלא את החלל בליבנו שהותרת בלכתך מאיתנו, רוצים לומר לך –
“הַמְּרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו הוּא יִחוּס וְיַחְמֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל ליאור חי בן מנשה וציפורה רוּחַ ה’ תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן וְנֶאֱמַר אָמֵן”.
אוהבים אותך מאוד מאוד,
אבא, אמא והמשפחה