שלום גיאת ז"ל, כ' אייר תשפ"ד, 28 מאי 2024
בן 75 במותו
'הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו'
שלום גיאת
אבא יקר שלי (טליה הבת מספרת):
אבא היה אדם צנוע ושקט, היה לו לב רחב ועצום שהכיל כל אדם ואדם, עזר ותרם לכל מי שביקש את עזרתו, היה אדם דתי ורוחני שמכבד כל דת, המשפט שהוא גידל אותנו עליו היה: "חייה ותן לחיות" וגם "איש איש באמונתו יחייה".
אבא שירת בצבא בחיל גולני, היה נהג משאית כלוחם, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ונפצע בשתי המלחמות, הוא סיפר לי פעם שהתפוצץ לידו רימון פעמיים והוא נשרף בכל הגוף, הוא סיפר לי איך היו מקלפים לו את העור כדי שייגדל עור חדש וזה היה כאבי תופת, אבא נשאר שרוף עם כוויות בכל מיני מקומות בגוף וגם בפנים אבל הוא לעולם לא התעקש לקבל היכרות כנכה צה"ל והתמודד לבד עם נזקי המלחמה (חלק מהנזקים היו שהוא היה צריך למרוח משחות כל הזמן אחרי כל מקלחת בכל הגוף כל החיים) כששאלתי אותו למה הוא לא ביקש אחוזי נכות ממשרד הביטחון הוא אמר: פעם אחת ביקשתי אבל לא אישרו לי וזה לא חשוב לי, העיקר ששירתתי את המדינה שלי, שאני חי ופעיל ויש לי משפחה, ושהוא מודה לאלוהים על מה שזכה בחייו, זה רק מראה חלק קטן מאיזה אדם מדהים וחזק הוא היה.
אבא שלי גם היה בעל למופת לאמי שושנה, הוא תמיד דאג לה בכל ההיבטים, כשהתגלה אצלה מחלת האלצהיימר אבא סעד אותה וטיפל בה עד שהבאנו מטפלת קבועה, הוא ראה אותה מיום ליום קמלה והופכת לסיעודית מול העיניים וזה היה לו נפשית קשה מנשוא.
אבא היה אבא מדהים לי (טליה), לגולן ולשרה, תמיד היה שם בשבילנו אם בשמחה, בעצב, בפחד, תמיד הקשיב לנו וניסה לעזור, לשמח, להצחיק
היה תמיד נוכח במסיבות כיתה/גן, דאג שלא ייחסר לנו כלום גם אם היתה קצת מצוקה כלכלית, דאג לעבוד בשתי עבודות על מנת שלא ייחסר לנו כלום, חסך מעצמו בשבילנו, היה עד יומו האחרון משענת ועמוד התווך של הבית עבורינו ועבור אמא היה סבא מהמם, יש לו 3 נכדים: רפאל בן 8, ליאם בן 4 וחנה רחל בת 6, הוא היה מאד נוכח בחייהם, במשך שנתיים הוא היה מוציא את רפאל מבית הספר ושומר עליו אצלי בבית, רפאל היה הכי קשור אליו מכל הנכדים, רפאל מתגעגע אליו והוא חסר לו מאד.
אבא דאג ועזר גם לאחים שלו בכל מה שביקשו, היה וועד בית שנים רבות בבניין וכל הדיירים הכירו וסמכו עליו בעיניים עצומות.
לאבא היו ידיים טובות הוא ידע לעשות כמעט הכל, אם זה לסרוג, לתפור, לתקן את המכונת כביסה, לעשות שקע בחשמל (למד חשמל בעברו) הוא גם היה מוצא פתרון יצירתי מעשי לכל דבר, תמיד צחקנו שכשהוא ייצא לפנסייה הוא יפתח חנות קטנה של המצאות בשביל הנשמה והכיף שלו.
אבא היה בשבילי לא רק אבא, הוא היה חבר שיכולתי לשתף בהכל ולייעץ לי בכל התחומים בחיים.
לסיכום אבא הוא אבידה ענקית לנו, לכל הסובבים אותו ולעולם כולו, הוא רק הלך באותו הבוקר לעשות ספורט כמו כל בוקר ולשתות קפה ובגלל חוסר אחריות של נהג ככה נקטעו חייו וחיינו.
אבא תנוח על משכבך בשלום אוהבים אותך❤️
ימימה אשבל אחותו של שלום גיאת ז"ל מספרת:
אחי שלום היה תמיד לצידי, בכל עת ובכל שעה, למרות שאנו גרים בערים שונות.
הוא היה מבצע לי את כל התיקונים בבית, מסיע אותי למפגשים או לחתונות משפחתיות, מדי פעם כשהיו לי בעיות כלכליות הוא היה מלווה לי כספים אותם כמובן החזרתי, מעולם לא סירב לעזור לי.
שיחות הטלפון השבועיות שלנו חסרות לי מאוד, היינו מחזקים אחד את השני, הוא תמיד התעניין מה קורה ואם אני צריכה עזרה כלשהי והרגשתי שיש לי משענת.
הוא היה האח המדהים, הצנוע, הישר, האיתן והשקול מכולם, היה בעל למופת, אבא וסבא נפלא, מסור ואוהב לאשתו, ילדיו ונכדיו!
גם אבי ז"ל תמיד סמך עליו, הוא תמיד עזר לכולם, התקשר, התעניין, ותמיד הודה לי על שאני שומרת קשר עם כולם. הוא היה גם מאוד יצירתי.
אני זוכרת את תחפושת רומאי כמעט אמיתי שהכין לעצמו בפורים מפחים של זיתים, אני זוכרת שהוא היה יושב בחוץ בשמש ובכל חג פורים היה תופר לאיציק ולדוד הקטנים את הסרטים במכנסיים של הקאבואים, כי אמא היתה חולה ולא יכלה, ופחדה שאדקר מהמחט.
תמיד היה נחלץ לעזרה.
משום דבר היה עושה דברים נפלאים שעוררו התפעלות, כמו פעמון לדלת מחוגה של טלפון ועוד…
הוא שפע ידע כי היה קורא עיתונים וספרים ולימד אותי מעט אותיות ומשפטים באנגלית, ודאג לי בכל שבוע ל"עיתון דבר לילדים", ותמיד אמר לי שאני יכולה לעשות הכל אם רק ארצה מאוד".
איציק אח של אבא מספר: "אחי שלום תמיד היה אח אוהב והושיט את ידו לעזרה מתי שצריך. היו לי הרבה שיחות טלפון קבועות שבועיות איתו בשנים האחרונות. הוא היה קורא הרבה והיה מאוד מעורה בפוליטיקה והחדשות הישראלית והבין לאומית. הוא היה הראשון שהתקשר אלי כשראה איזה שהוא ארוע שהתרחש בארה"ב.
מאז נעורתי אני זוכר אותו מסייע להורי, לאחי הנכה צה"ל ניסים שהיה נהגו ומסייע שלו במשך שנים.
הוא אהב לצאת להליכה בבוקר, וכשהייתי בארץ הצטרפתי להליכתו מספר פעמים, הוא היה מאוד זהיר בחציית הכבישים ומאוד נהנה לפגוש ולברך את העוברים ושבים שפגש".
