תורמוס ההרים

תורמוס ההרים
ממלכה:ממלכת הצמחים
תורמוס ההרים- Lupinus pilosus שייך למשפחת הפרפרניים - Fabaceae.
 
תורמוס ההריםלפרחים במשפחה זו מבנה המזכיר פרפרים. ישנם 5 עלי כותרת: מפרש הבולט למרחוק 2 משוטים וסירה הבנויה מעלים. הציורים על המפרש מושכים את החרקים המאביקים ממרחק וגם מכוונים את המאביק אל כיוון הצוף והם נקראים גם דרכי דבש. ישנם  גם 5 עלי גביע מחוץ לכותרת. בסירה חבויים 10 אבקנים. הם מאוחים בזירים שלהם, ואין צוף. כאשר יש צוף בפרחי הפרפרנים, מסודרים האבקנים 9+1 ואז נוצרים סדקי גישה לצוף. העלי הנקבי בנוי מעלה שחלה אחד ויש בו ביציות אחדות המתפתחות לזרעים. השחלה מתפתחת לפרי- תרמיל או קטנית- legume. במקרה של התורמוס יש זרעים אחדים גדולים המופצים עם התייבשות הפרי ופתיחתו באופן סלילוני בבת אחת. מבנה דופן התאים בקליפת הפרי הוא עם כיוונים שונים של סיבי התאית וההתעבויות של הליגנין ואילו אחראים לפיתול.
הזרעים של התורמוס רעילים בשל החומר לופינין המצוי בהם. אין לאוכלם, אלא לאחר הרתחה ובישול ארוך.
בתורמוס התרבותי כמות הלופינין נמוכה. 
ניתן לחשוב, שמרבדי התורמוס הנרחבים, כמו שניתן לראות ברמת מנשה, בעמק האלה, לאורך הכביש המוביל מגדות לגונן וברמת הגולן ליד הר בנטל ועוד, נוצרים בשל העדר רעייה ותפוצה טובה של הצמח. מי ירצה לאכול רעל?
 
אם תתבוננו היטב בתפרחת מטיפוס האשכול, תבחינו שבפרחים התחתונים, היותר בוגרים הכתם הלבן הפך לסגול- אדום. זאת בשל שינוי דרגת החומציות בווקואולה של התאים לאחר ההאבקה. לדבר זה יתרון, בכך שהדבורים הבאות לאסוף אבקה לא יבזבזו זמן על ביקור בפרחים שכבר הואבקו. אפשר לראות תופעה דומה בדגל של צאלון או פרקינסוניה. אם תחזרו לעיין במה שכתבתי בפורטל לגבי הלנטנה, תראו שם סיפור דומה. 
 
ברצוני להוסיף נקודה מעניינת אשר מאפיינת שורשים של פרפרניים רבים. בשורשים נמצאת הבקטריה ריזוביום אשר מקבעת חנקן לתרכובות אורגניות. בשל כך המנהג לזרוע צמחים שונים מהמשפחה על-מנת לטייב קרקעות.
 
תמונת תורמוס ההרים צולמה בפארק רעננה. זרע אותם גילי, הנותן את נשמתו לטיפוח הפארק.
בימים הקרובים הוא יזרע בחלקת שבעת המינים את הדגניים: חיטה רכה (חיטת הלחם), חיטה קשה (חיטת הפסטות) ואת אם החיטה, אשר גילה אהרונסון. ייזרעו גם שעורת התבור מהבר בארץ ושעורה תרבותית.
הגרגרים התקבלו ממכון הדגנים באוניברסיטת תל- אביב.