חרצית

חרצית
ממלכה:ממלכת הצמחים
חרצית עטורה - Chrysanthemum coronarium
החרצית שייכת למשפחת המורכבים - Compositae או Asterae

חרציתמה שנראה כפרח זה הרכב של פרחים רבים. הפרחים ההיקפיים לשוניים ונקביים, ובמרכז מאות פרחים צינוריים דו-מיניים המכילים הן צוף והן אבקה.
לסוג חרצית כ- 150 מינים. ידועים גם זנים רבים לחרצית הגננים. רובם נפוצים באיזורים הממוזגים של העולם הישן. החרצית העטורה נפוצה בארצנו בשדות הבור ובמעזבות.
כמו כן, ניתן לפגוש בארץ באדמות כבדות ומוצפות את חרצית השדות, שצבעה צהוב-כתום פחות זוהר, והעלים אינם גזורים כעלי החרצית העטורה.
בחלקי הצמח השונים חומרים ססקוויטרפנים היעילים בדחיית חרקים. אפשר להכין מרתח מהעלים לשטיפת השערות, כאשר יש התקפת כינים.
התפרחת של החרצית פתוחה כשבוע. הפרחים נפתחים בהדרגה. מגוון של חרקים, כמו דבורים, פרפרים, חיפושיות, באים לבקר ולהנות מהצוף והאבקה אשר בפרחים הצינוריים, הפרח הצינורי מתפקד יומיים. ביום הראשון, הוא השלב הזכרי, נמסרת האבקה לחרקים. שדה חרציותהאבקה נישאת בראש צינור המאבקים ונמסרת במנות קטנות. כול מגע בקצה המאבקים גורם לגירוי הזירים (עוקצי האבקנים), מה שמביא לכך שהם מתקצרים מעט,
וכך מתבלטת האבקה. תופעה זו שכיחה במורכבים והיא בולטת במינים של דרדר, גדילן ועוד. זה דומה לרגישות למגע של עלי המימוסה הביישנית. ביום השני מתבלטות 2 הצלקות של האיבר הנקבי , הנקרא עלי.
בפרח מנגנון של אי התאם עצמי, וכך נמנעת האבקה עצמית , ובכך יש עידוד להאבקה זרה. פרחי ההיקף הלשוניים מקבלים אבקה תוך הסתובבות החרקים על ״צלחת״ התפרחת. פרחים אילו יוצרים פירות בעלי 3 מקצועות והם נשארים זמן רב חבויים בתוך עלי המעטפת. הפירות המרכזיים הם  דמויי יתד ומתפזרים מיד עם ההתייבשות של הקרקפת. הפירות  נקראים זירעונים. הזרע עצמו מצוי בתוך הזירעון עם קליפה משל עצמו. תחשבו על זירעוני החמנית בהם הקליפה הדקה הקרומית היא קליפת הזרע, והקליפה השחורה היא קליפת הפרי.