תמר וציקס

תמר וציקס
ממלכה:ממלכת הצמחים

תמר מצוי- Phoenix dactyliferaתמר מצוי- Phoenix dactylifera

משפחת הדקליים- (Palmaceae (Arecaceae

התמר משתייך לקבוצת הצמחים הנושאים פרחים ופירות- מכוסי הזרע. הוא נמנה על החד-פסיגיים.
מוצא התמר המצוי מאסיה המערבית ואפריקה הצפונית. בארצנו הוא בויית או תורבת על-ידי אבות אבותינו.
התמר הוא דו-ביתי. משמעו: עץ זכר בנפרד מעץ נקבה. סידור לא רע, המונע גירושים, אבל ישנה תלות ברוח להאבקה ורבייה. תומר אחד יכול לספק אבקה להאבקתן של מאות תמרות.
התפרחות בצעירותן מכוסות על-ידי מתחל ( העלה העוטף ). הפרחים קטנים צהבהבים ובלתי בולטים. לפרח הזכרי
6 עלי עטיף ו 6 אבקנים. התפרחת ״מכבד״ - אשכול מורכב. הפרח הנקבי נושא 3 שחלילים (עלי שחלה).
מההאבקה עד ההבשלה עוברים חודשים אחדים. בסוף הקיץ מתקבל הפרי מטיפוס ענבה, כי הוא עסיסי והוא מכיל זרע יחיד ( משמעו שהייתה תחרות בין הביציות אשר
בשלושת עלי השחלה, ותא הביצה הטוב ביותר הופרה על-ידי תא הזרע הטוב ביותר) בטבע עוברים 2-3 חודשים מיום היזרע הזרע עד לנביטתו. רק בגיל כ- 6 שנים הוא מגיע לפריחה, והוא עושה זאת עד גיל 100 שנים.
את התמר מרבים מייחורים- נצרים המתפתחים בבסיס הגזע. 

גיזום ענפי התמר לקראת חג סוכותהעלים הגדולים המנוצים לעלעלים מכילים אחוז גבוה של סיבים ולכן הם יעילים לבניית סוכות או סכך.
ואל נא נשכח- ״אעלה בתמר אוחזה  בסנסיניו״, מתוך שיר השירים. בסיס עלה התמר נקרא סנסן.
גיזום ענפי התמר לקראת חג סוכות ניתן למצא ברחבי העיר  ציקסים רבים ועצי תמר.
הם מתאימים לאקלים הים- תיכוני של ארצנו בזכות העלים האשונים - עלים עם הרבה רקמות סיביות וגם רקמת חיפוי עבה על העלים, המקנות עמידות בפני היובש.
בנוסף, רוב עצי התמר הם נקבות (נשתלו פחות עצי זכר, היות שאבקתם אלרגנית), אך אבקת עץ הזכר עפה עם הרוח למרחקים גדולים, וכך מואבקים הפרחים הנקביים.
לקראת חג הסוכות מבצעת העירייה גיזום של ענפים וחלוקתם כסכך לסוכה, כמו כן, קטיף של פירות התמר.

ומהו הציקס?

ציקסציקס מופשל- Cycas revoluta
משפחת הציקסיים- Cycadaceae
הציקס מוצאו מהאי יאווה וגדל בר ביפן הדרומית.
אומנם הוא נראה כדקל קטן, אבל הוא משתייך לקבוצת  חשופי הזרע, עליה נמנים גם המחטניים.
אין פרחים ואין פירות. יש אצטרובלים ויש גרגרי אבקה  ויש זרעים.
כמו התמר, גם הציקס הוא דו-ביתי. שני בתים לשני המינים.
בגיל 10-12 הוא מגיע לבגרותו.

צמח הזכר מפתח אצטרובל זכרי גדול עם מאות מיקרוספורופילים- עלים קשקשניים הנושאים בצידם התחתון הרבה מנבגים, בכול מנבג המוני נבגים- גרגירי אבקה.
צמח הנקבה מפתח בראשו אצטרובל נקבי הבנוי מקרוספרופילים לבידים הנושאים, כול אחד מהם, מקרומנבגים -ביציות אחדות.
אחרי ההאבקה על-ידי הרוח מתפתחים הזרעים האדומים. בכול ביצית יש כמה תאי מין- תאי ביצה, וכמו בתמר, גם פה ישנה תחרות , ותא הביצה הטוב ביותר מנצח ומופרה על-ידי תא הזרע הטוב ביותר.

מייחסים את מוצא מכוסי הזרע למין מאובן, ציקדואידיאה, ממשפחת הציקס.
מהאצטרובלים התפתחו הפרחים. גם התפתחו עלי השחלה להגן על הביציות.
ישנן, כמובן, עוד תיאוריות. 
לאלוהים פתרונים!
ציקס