רקפת מצויה

רקפת מצויה - Cyclamen persicum
ממלכה:ממלכת הצמחים
רקפתרקפת מצויה - Cyclamen persicum
משפחת הרקפתיים- Primulaceae

מוצאה של הרקפת במזרח הים-התיכון ובקדמת אסיה.
הרקפות עם הפריחה הצבעונית והפרחים הגדולים, המגיעות אלינו מאירופה, מתורבתות ממין הבר שלנו.

הצמח גדל בחורשים בבקיעי סלעים ובין טרשים. לצמח פקעת גדולה רב-שנתית.
יש הרואים את מקור השם העברי בשיבוש המילה קרקפת בגלל צורת הפקעת שלה. השם הלועזי מקורו ביוונית - ΚΥΚΛΟΣ- ציקלוס, שפירושו מחזור או גם הסתלסלות, וזאת בגלל האופן שעוקץ הפרח הולך ומתארך ומסתלסל לאחר ההפרייה ומקרב את הפרי אל הקרקע.
ערביי הארץ קוראים לה צאבונת אל ראעי- סבון הרועים.
בפקעת חומרים הפועלים לניקוי כסבון. 
רקפות בערוגהדיאוסקורידס הבוטנאי היווני מהמאה הראשונה לספירה מספר אודות שימוש בפקעת הרקפת לציד דגים. היו אוספים פקעות טוחנים לאבקה ומערבבים עם קמח. מפזרים את החומר על- פני המים כפיתיון. הדגים היו מסתממים ואז צפים ועולים. הם היו נאספים בקלות ומיד היו מנקים את הקרביים מתוך הדגים, כדי שלא יישארו חומרים רעילים. החומרים אשר בפקעות ובעלים משמשים גם לריפוי פצעים, כמו אלה שבמחלות הצרעת והשחין.
דיאוסקורידס מציין גם, שפקעת הרקפת משמשת לגרימת הפלה.
אסף הרופא בן המאה השביעית לספירה מציין, שמימי הרקפת משמשים לטיהור תבלול העין וגם להצמחת שיער בקרקפת עם בעיות נשירה.
הפרח של הרקפת בעל 5 עלי כותרת וורדרדים בגוונים שונים. כפתור הפרח זקוף, ועם הפתיחה של עלי הכותרת מתכופף קצה עוקץ הפרח וכך מפנה את הפרח כלפי מטה, בעוד עלי הכותרת משתפלים ככתר כלפי מעלה. דבר זה מגן על אברי הפרח הפנימיים- אבקנים וצלקת - מפני הגשם. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות וחרקים אחרים הבאים לאסוף אבקה וצוף. בתחילה גרגרי האבקה עטופים בטיפות שומניות והאבקה נדבקת לראש החרק. כעבור כמה ימים, אם לא נאספה האבקה, היא מתייבשת ואז מתפזרת על-ידי הרוח. הינה לפנינו מנגנון עם שתי דרכי האבקה.
רקפות בערוגההפריחה נמשכת כחודשיים, כאשר מדי יום מבשילים פרחים אחדים.
כמו שצויין לעיל, אחרי ההפרייה עוקץ הפרי מתכופף ומתארך, והפרי הכדורי מטיפוס ההלקט מבשיל זרעיו  הרבים קרוב לקרקע. ההלקט נפתח בחמש שיניים, והזרעים נפוצים על-פי רוב על-ידי נמלים.

בתמונות: רקפות מתורבתות ברחבי העיר