כליל החורש

כליל החורש- Cercis siliquastrum
ממלכה:ממלכת הצמחים
כליל החורשכליל החורש- Cercis siliquastrum
משפ׳ הכליליים- Caesalpinaceae

כליל החורש, שפירושו עטרת החורש, מצוי בכל חורשי הארץ, אך אינו גדל בצפיפות.
הוא נפוץ בכול אגן הים התיכון.
יופי פריחתו נובע מהעובדה שהפריחה הוורודה מקדימה את לבלוב העלים (כמו פריחת השקד וורדניים אחרים).
בשל תופעה זו הערבים מכנים אותו: כלת השממה - ערוס אל ג׳אבה, בערבית כתר הוא אכליל וזה גם השם של טקס החתונה.
בענפי העץ ובעוקצי הפרחים יש מלאי מזון על מנת לפתח את הפריחה. אי לכך, מוצאים גם פריחה על הגז, תופעה הנקראת קאוליפלורה.(מוזכר גם במאמר אודות הפיקוסים).
בגליל נהנים הערבים מפרחי כליל החורש עם טעמם החמציץ והם נוהגים להוסיף  אותם לסלט.
ניתן לכבוש ניצני פרחים, בדומה לכפתורי הצלף. ביוון ובתורכיה נאספים התרמילים הצעירים והבשלים כירק למרק.
פרחי כליל החורש משמשים כתרופה לבעיות כבד וטחול, אבנים בכליות ובצקות ברגליים. הם מסייעים בטיפול בנזלת כרונית. משתמשים גם בעלים המורתחים במים לריפוי בעיות בעור וגם דלקות עיניים.
גזע העץ עשוי חומר משובח ונוח לגילוף ובתקופת השלטון העותמאני בארץ גדעו  את העצים  ויצרו מהם חפצי נוי, לדוגמה: השולחנות הדמשקאים , אשר בהם משולבים צדפים, עשויים מעצת כליל החורש.
מבנה הפרח של משפחה זו דומה למבנה הפרח הפרפרני. הצוף עשיר בהרכבו ובכמותו, והוא חביב הדבורים.
לא רק דבורי דבש מבקרות אותו, גם דבורי בר שונות וביניהן גם דבורת העץ, שהיא דבורה גדולה בצבע שחור עם כתם צהוב בגבה. אפילו הצופית- יונק הדבש- חומדת את צוף הפרחים של כליל החורש.
ממליצה לטייל בימים אלו  של שלהי החורף ולהנות מפריחתו של כליל החורש.
ברעננה מגדלים אותו כעץ נוי בגינות  פרטיות. (עדיין לא ברחבי העיר).
בתמונה: כליל החורש ברחוב האלון פינת התמר ברעננה