סימונים אלו נועדו בעיקר עבור מכת הפתיחה.

החוק במכת הפתיחה אומר: “על השחקן המגיש לעמוד בתוך הריבוע הקטן, כאשר כף רגל אחת לפחות תעמוד בתוך הריבוע ואילו הרגל השנייה יכולה להיות בתוך או מחוצה לריבוע הקטן”.

על המגיש לזרוק את הכדור באוויר ובאותו זמן שהכדור נמצא במעופו יש לחבוטו לעבר הקיר המרכזי כך שיפגע בחלק העליון (בין הקו האמצעי לעליון), נחיתתו של הכדור צריכה להיות ברבע האחורי-נגדי לעמדת המגיש. מותר גם, שהכדור יפגע בקיר הצדדי או האחורי ולאחר מכן יפגע בשטח הנ”ל.

לשחקן שמקבל את הכדור במכת הפתיחה יש שיקול דעת: אפשרות ראשונה, להשיב ולחבוט ישר מהאוויר, אפשרות שנייה להשיב ולחבוט לאחר שהכדור קפץ לא יותר מפעם אחת על הרצפה. יש לחבוט את הכדור לעבר הקיר המרכזי, מותר גם שהכדור יפגע קודם לכן בקיר הצדדי אך בתנאי שבסוף מעופו יפגע בקיר המרכזי.

למעשה, אחרי מכת הפתיחה אין חשיבות לסימונים על גבי הרצפה וכמו-כן לסימון האמצעי בקיר המרכזי ומעתה ניתן לשחק בגבולות הנ”ל: קיר מרכזי- בין הקו התחתון לעליון. קירות צדדיים- מהרצפה ועד לקו האלכסון העליון. קיר אחורי- מהרצפה ועד לקו העליון. רצפה- אין חשיבות לסימונים.

לכל שחקן מותר לחבוט מכה אחת בתורו לעבר הקיר המרכזי, כאשר מותר גם לחבוט את הכדור ישירות לקיר הצדדי אך בתנאי שבסוף מעופו יפגע בקיר המרכזי.

פסילה במשחק הסקווש נחשבת ברוב המקרים כאשר: הכדור פוגע מחוץ לגבולות המגרש או בסימונים עצמם- חוץ (Out) כאשר הכדור קופץ לפחות פעמיים (Double/Not up)

משחק הסקווש מאוד דינאמי ולא מן הנמנע שיהיו סיטואציות של מגע בין השחקנים. ע”מ שהמשחק יתבצע בצורה ספורטיבית והגונה, ישנם כמה חוקים למקרים אלו, והם: במקרה שהשחקן בדרכו לכדור ויריבו מפריע להשלמת הריצה, יש לשחקן כדור חוזר (Let). במקרה שהשחקן עומד לצורך חבטה ישירה לקיר המרכזי ויריבו עומד בינו לבין הקיר המרכזי, ראשית יש לעצור עצירה מוחלטת ע”מ לא לסכן את היריב, שנית, הפסיקה במקרה זה הינה נקודה אוטומטית לטובת השחקן שעצר (Stroke).

משחקים בשיטת ה”טוב מ-5 מערכות”, כלומר השחקן הראשון שינצח 3 מערכות. כל מערכה עד 11 נק’. כאשר המגיש זוכה בנקודת זכות, עליו להגיש את מכת הפתיחה הבאה מהצד השני. כאשר המגיש מפסיד נקודה, על יריבו לבחור מאיזה צד הוא מעוניין להגיש (כדור עובר). במקרה של שוויון 10 על השחקנים לשחק בהפרש של 2 נק’ עד להכרעה.