הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

בדיקות תקופתיות במקלטים ובמוסדות

הראדון נובע מההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד ראדיום (226Ra), הקיים בכל סוגי הקרקע וכמובן בחומרי בנייה העשויים מאדמה. בכל בית, אפילו המאוורר ביותר, קיים ראדון, כיוון שכל סוג קרקע וחומר בנייה המכיל אדמה פולט ראדון.
כדי להגן על האוכלוסייה מפני ראדון קבע המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להמלצות הוועדה הבין-לאומית להגנה מקרינה (ICRP1), כי "רמת הפעולה", כלומר ריכוז הראדון המרבי המותר בבתי מגורים, תהיה 200 בקרל/מ"ק. כאשר הממוצע השנתי של ריכוז הראדון בחדר, בתנאי מחיה רגילים, עולה על רמת הפעולה, יש לבצע פעולות להקטנתו. כדי שריכוז הראדון בחדר ייצג את הממוצע השנתי, שניתן להשוות עם רמת הפעולה, יש למדוד אותו במשך 3 חודשים לפחות (באופן מעשי בין 3 ל- 6 חודשים) בתנאי מחיה רגילים.

ריכוז הראדון בבית תלוי, בין היתר, בגורמים הבאים:

  • הקרקע: ריכוז הראדיום, פליטת הראדון מהקרקע, לחץ האוויר, טמפרטורה ולחות
  • האטמוספרה: תנועות האוויר, לחץ האוויר, הטמפרטורה, הלחות ומזג האוויר
  • פרטים בבניין: חומר הבנייה ושיטת הבנייה, עובי הרצפה או הקירות צמודי הקרקע
  • פתחים בקרקע: צנרת מים, גז, ביוב, חשמל, שברים או סדקים ברצפה
  • המפלס במבנה: מרתף, קומה צמודת קרקע, קומה עליונה
  • אטימות המבנה: אטימות החלונות והדלתות, פתחי אוורור
  • הרגלי אוורור: תדירות פתיחה וסגירה של דלתות וחלונות, הפעלת מערכת האוורור
  • חומרי בנייה: קצב האקסהלציה (כמות הראדון הנפלט מיחידת שטח ביחידת זמן) מהקירות מהרצפה ומהתקרה, עובי הקירות
המידע מאתר המשרד להגנת הסביבה

לא בוצעו בדיקות בשנת 2014.

בדיקות גז ראדון

חזור ללמעלה
בדיקות תקופתיות במקלטים ובמוסדות