הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

מנהיגות

הנושא השנתי: מנהיגות פורצת דרך -דוד בן-גוריון ומנחם בגין

"מנהיגים  הם אלה הגורמים  לאנשים  ממוצעים  לעשות  עבודה  יוצאת  דופן" אלברט איינשטיין

מנחם בגיןמנחם בגין: 

"אני מודה לכם על הכבוד הגדול אבל הוא לא מגיע  לי  הוא מגיע לעמי העתיק והאומה המתחדשת החוזרת באהבה ובמסירות לארץ אבותיה אחרי מאות שנות נדודים ורדיפות.
ההכרה המכובדת הזאת מגיעה לעם הזה על הסבל הרב שנפל בחלקו, על האבידות הגדולות שאבדו לו,על אהבתו את השלום וכיסופיו העמוקים אליו, למענו ולמען שכניו. בשמו ולמענו אני מקבל את הפרס בענווה ובשמו אני מודה לכם מעומק הלב".

דוד בן-גוריוןדוד בן-גוריון

"אין מילים בפי להביע את רחשי  לבי לעם על אשר נתן אמונו בי  והטיל עלי שליחות נעלה והרת גורל לעמוד בראשו".
שקדתי על מילוי שליחות זו במיטב יכולתי, מתוך חרדת קודש ואהבת נפש, אבל איני מתיימר שנמלטתי משגיאות וכישלונות. בתום לב אני יכול לחזור מילה במילה על דברי המשורר: "לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני"

נושא מרכז לשנה"ל התשע"ג, מנהיגות פורצת דרך - דמותם, חזונם ופועלם של מנחם בגין ודוד בן-גוריון 

הנושא המרכז מוקדש למנהיגותם של שני ראשי ממשלה:
דוד בן-גוריון ומנחם בגין, כמנהיגים פורצי דרך;
  • דוד בן-גוריון - לרגל 40 שנה לפטירתו,
  • ומנחם בגין - לרגל 100 שנים להולדתו.

התכנית מתמקדת בהיבטיה המרכזיים של מנהיגות פורצת דרך ובוחנת את ביטוייה בחזונם ובפועלם של שני המנהיגים.

שיעורים, כרזות, פעילויות, ערכות, חידונים ונאומים  באתר משרד החינוך

מנהיגות

מטרות

  1. הכרת הפעילות של נשים יוצרות ומנהיגות.
  2. חשיבה כיצד ניתן לתת מקום לנשים אלו בזיכרון הקולקטיבי שלנו.

חומרים

דף המתאר החלטה בוועדת השמות בעיר ראשון לציון

משך הפעילות

100 ד' 

מהלך הפעילות

הפעילות תתבצע במליאה
  1. המנחה מציגה את מטרת הסדנה דרך הכתבה של איתן הבר:
    בכתבה קצרה של איתן הבר 'מותה של מלכה' (ידיעות אחרונות 28.9.97), הוא מספר על אלמוניותה של מלכה'לה ברוורמן מי שהייתה ראש אגף ב'מוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, ומתוארת על ידו כמי שהייתה כמו האמא של המוסד והרבה מעבר לזה, ומקבילה בתפקידיה למי שנחשב האבא של המוסד: איסר הראל.
    מה עושים? שואל הבר, כדי  שההיסטוריה של מדינת ישראל תכיל אותם ולא תשכח את מעשיהם.
    זו אחריותם של עובדי החינוך והמורים/ות להכיר את מעשיהן של נשים פעילות, שנשארו עלומות. זו אחריות של  החברה שלמענה הן פעלו, לפתוח להן מקום בזיכרון הקולקטיבי שלנו.
    בשעורי אזרחות או היסטוריה ניתן לשלב מידע זה לצד הגברים שתרמו לתקומת המדינה.
  2. המנחה שואלת את המשתתפות האם הן מכירות גופים או ארגונים שפועלים למען פרסומן של נשים בארץ.
  3. לאחר שמיעת תגובות של המשתתפות מחלקת המנחה דף המתאר את הפעולה של וועדת השמות של העיר ראשון לציון.
  4. המשתתפות קוראות את הדף ומביעות דעה על הפעולה.
  5. המשתתפות מתייחסות אל הנשים המוזכרות בדף : האם הן מוכרות? להן, לילדים, בכלל בארץ.
  6. המנחה מבקשת להציע שמות נוספים של נשים שתרמו בתחומים שונים ושמן נשאר עלום.
  7. הקבוצה מכינה מאגר רעיונות כיצד לתת מקום לנשים אלו ולנשים נוספות בזיכרון הקולקטיבי שלנו.

החלטה של וועדת השמות בעיריית ראשון לציון (למען נשים שחשוב לזכור)

שמות של נשים לרחובות במתחם ז'בוטינסקי צעד גדול לעיריית ראשון-לציון, צעד ענק לנשים:
מתחם ז'בוטינסקי שנמצא בתהליכי בנייה והקמה יכלול שכונה שלמה ששמות רחובותיה יהיו של נשים בלבד.

לפני מספר שבועות העלה ראש העירייה, מאיר ניצן, הצעה בפני יו"ר ועדת השמות בעירייה, יהושע מימון, בשיתוף עם ישראלה בן-אשר, יועצת ראש עיריית ראשון-לציון למעמד האישה. ניצן הציע כי ועדת השמות תקרא לרחובות בשכונות המגורים במתחם ז'בוטינסקי בעיר בשמות של נשים שתרמו לכלל ישראל, מתקופת תקומת ישראל והציונות המתחדשת. הרעיון התקבל בהתלהבות על ידי חברי ועדת השמות ובן-אשר החלה בתהליך איתור שמות של נשים שתרמו למדינה.
יהושע מימון ראש וועדת השמות בעירייה אומר: "הרעיון הכללי של ועדת השמות הוא שכל אחד מגיע עם רעיון משלו והפעם ניצן הציע שנשלב נשים שתרמו לתקומת ישראל, לציונות המתחדשת ונשים שתרמו לכלל ישראל. הרעיון מאוד מצא חן בעינינו. אנחנו, כמובן, נעדיף שמות של נשים מראשון-לציון, כמו, למשל, רחוב על שמה של רחל לוין, שהייתה ראש עיריית ראשון-לציון, אבל יהיו גם שמות של נשים שתרמו למדינה לא מהעיר".
בין השמות, נמצאים חנה רובינא – שחקנית תיאטרון מהידועות ביותר ששמה יצא למרחוק ושקיבלה בעבר אף את פרס ישראל, רחל ינאית בן-צבי, פרופ' שושנה בירן, שקיבלה את פרס ישראל והייתה אחת מהחוקרות הישראליות הראשונות של מחלת הסרטן בכלל וסרטן השד בפרט.

מימון הזכיר נשים נוספות:

  • "צביה לובטקין, שהייתה חברת כנסת ומראשי המרד בגטו ורשה,
  • חייק'ה גרוסמן, שכיהנה כחברת כנסת וגם היא הייתה מראשי המרד בגטו ורשה,
  • רוזה גינוסר-גינצבורג, עורכת הדין הראשונה בישראל שהוסמכה על ידי לשכת עורכי הד ין והתקבלה ללשכת עורכי הדין לאחר מאבק קשה בשלטון הבריטי,
  • ד"ר סוניה בלקינד, הרופאה הראשונה בישראל
  • סא"ל מינה בן-צבי, שהייתה קצינת הח"ן הראשית הראשונה בצה"ל וגיבשה, את הקמתו של חיל הנשים,
  • זוהרה לביטוב, טייסת שנפלה במלחמת השחרור והייתה בין הטייסות הראשונות של חיל האוויר בתחילת דרכו,
  • חביבה רייך וחנה סנש,
  • ליזה מייטנר, שהוחלט להעניק לה פרס בינלאומי בפיזיקה ושעל שמה נקרא היסוד ה-109 מייטנריום.

חזור ללמעלה
מנהיגות